קיימות שתי שיטות לקביעת תכולת האנרגיה בגז טבעי – ערך קלורי עליון (HHV) וערך קלורי תחתון (LHV). להבדל בין המקדמים חשיבות רבה, בייחוד לבדיקת התפקוד של מערכות מנוע. ערך קלורי עליון של הדלק מורכב מסך האנרגיה שמשתחררת בשריפת הדלק לאחר החזרת תוצרי השריפה לטמפ’ של 25°C. הערך הקלורי של גז טבעי במערכת הולכה הוא BTU 1000-1050 לרגל מעוקבת על בסיס HHV. הערך עשוי להשתנות מחודש לחודש, ולכן חברות הגז ממירות אותו ליחידות THERM) THERM שווה בקירוב ל-100,000 BTU). כל אמות המידה הללו מייצגות ערך קלורי עליון. ישנם יצרני מנועים שמדרגים את המנועים שלהם על פי ערך קלורי תחתון (LHV). דירוג זה עלול להטעות את המשתמש. ערך קלורי תחתון אינו כולל את תכולת האנרגיה של קיטור המשתחרר בשריפת המימן שבדלק. קיטור זה מייצג כ-10% מתכולת האנרגיה. הערכים הקלוריים התחתונים של גז טבעי נעים בין BTU 900-950 לרגל מעוקבת. לאור האמור לעיל, יש תמיד לבדוק את שיטת דירוג הדלק כאשר המערכת פועלת בגז טבעי.

1. תכולת אנרגיה: המונח ערך קלורי מתייחס לכמות האנרגיה המשתחררת בשריפה מלאה של נפח מוגדר של גז בתנאים מסוימים. קיימות שתי שיטות בינ”ל לקביעת תכולת האנרגיה בגז טבעי – ערך קלורי עליון(HHV) וערך קלורי תחתון (LHV). ערך קלורי עליון מורכב מסך האנרגיה שמשתחררת בשרפת הדלק לאחר החזרת תוצרי השריפה לטמפרטורה של  25°C. לעומת זאת ערך קלורי תחתון הינו האנרגיה הנפלטת כאשר יוצאים מנקודת הנחה כי תוצרי השריפה מכילים אדי מים, כלומר אנרגיית החום של אדי מים לא נוצלה ולפיכך ערך זה אינו כולל את האנרגיה הפנימית של הקיטור שמשתחרר. חישוב אנרגיה על פי הערך הקלורי העליון מתאים לתהליכים שבהם המים שנוצרים משריפת הדלק אינם נפלטים כאדים בארובה בעת ניצול הדלק. חישוב על פי הערך הקלורי התחתון מתאים לתהליכים שבהם המים שנוצרים משריפת הדלק מסולקים בארובה כאדים עם שאר גזי הפליטה (מתקיים במרבית המפעלים). בעוד שחוזי האספקה נעשים לפי ערך קלורי עליון הרי שתחשיבי הצריכה בפועל נעשים במרבית המקרים לפי ערך קלורי תחתון. הערכים הקלוריים העליונים והתחתונים היחס ביניהם (HHV/LHV ) וכן המרות של ערכי האנרגיה הנפח והמשקל של כל הדלקים, הגז הטבעי והפחם חושבו לפי טבלאות המקדמים שמפרסמת רשות הגז הטבעי באתר המשרד. to convert from HHV to LHV multiple by 1.11