אמנה זו העניקה למדינות העולם בשטחי “המדף היבשתי” הסמוכים לחופיהן והמצויים מעבר לגבולותיהן הטריטוריאליים, בין היתר, “זכויות ריבוניות” לשם חיפוש וניצול משאבי הטבע הטמונים בהם, וכלשון האמנה: “sovereign rights for the purpose of exploring and exploiting its natural resources” (סעיף 2(1) לאמנה). עוד העניקה אמנת המדף היבשתי למדינות העולם סמכות בשטחי המדף היבשתי בקשר להקמת מתקנים הנחוצים לצורך החיפוש של משאבי הטבע בשטחים אלה והפקתם לאחר גילוים (סעיף 5(2) לאמנה).