הסכנה העומדת בפני האנושות היא דילדול משאבי נפט וגז על פני כדור הארץ – מקום שבו הנגישות והפוליטיקה נכנסים לתמונה, ולא מתחת לפני כדור הארץ – יעד לענפי חיפושים וגיאולוגיה.
היקף המחשבה שהוקדשה לנושאי אנרגיה ולמדיניות אנרגיה בפרט, הגיע למימדים יוצאי דופן ברוב המדינות המפותחות בעולם, כולל ישראל. בעקבות מפנה זה, שהתרחש במהלך שנים ספורות, גברה ההתמקדות בנושאי אנרגיה מצד פוליטיקאים, גורמים רשמיים, מקבלי החלטות, קהילה עסקית, תקשורת וכמובן כלל הציבור. במציאות של היום, תעשיית האנרגיה כפופה באופן הדוק ביותר למגבלות מדיניות הממשלה וסדר היום הציבורי: החל ממדיניות סביבתית, מדיניות חוץ, מדיניות פנים, מדיניות כלכלית, מדיניות ביטחונית ועד למדיניות חברתית. על כן, יש לשמור על מדיניות עקבית ומתואמת בין כל הגורמים הרלוונטיים להשגת יעדים שהמדינה הציבה לעצמה.
הסוגיות העיקריות העומדות על סדר היום בענף האנרגיה הן:
ביטחון האנרגיה
- ביטחון האספקה
- גיוון מקורות אספקה
- סיכון גבוה לשיבושים עקב איומי טרור או אסונות טבע
- איומים על תשתיות וקווי אספקה בין אם על צינורות נפט/גז ובין אם על קווי שילוח
- נושאים המיוחסים לשיא תפוקת נפט ועודף ביקוש בשוק האנרגיה
- כל הנוגע לתלות הדדית בין המדינות המייבאות והמייצאות נפט וגז
- כל הנושאים הקשורים להיצע מקומי במשק האנרגיה ופיתוח טכנולוגיה למיצוי מאגרי פחמימנים בלתי קונבנציונליים.
- חוסר הוודאות בגין השקעות במדינות המייצאות נפט וגז
- עלייה בעלויות רכש, תכנון, בניית תשתיות וקידוח.
- עיכובים
- מחסור בהיצע בסקטור ההנדסה והנטייה הגוברת בקרב המדינות המפיקות לנצל את תפוקת הגז לצרכי המשק המקומי המתפתח.
כל הנושאים הללו ממשיכים ליצור בעיות מרכזיות במשק האנרגיה העולמי ומהווים איום לביטחון אספקה בטווח הארוך. הם מגבירים את החששות, בין אם מוצדקים ובין אם לאו, בקרב המדינות מפותחות באשר להשתלטות הדרגתית של יבוא האנרגיה על ליבת הביטחון.
איכות הסביבה, קיימוּת וסוגיות חברתיות
- כל הנושאים המיוחסים להתחממות גלובאלית ושינויי אקלים
- סוגי הדלקים בשימוש (במדינות שבהן סוגיית שינויי האקלים מדורגת בחשיבות עליונה, השימוש בפחם כמקור אנרגיה מצטמצם במידה ניכרת לטובת מקורות אנרגיה נקיים יותר, כגון גז טבעי ואנרגיה מתחדשת).
- צריכת האנרגיה בעתיד
- אנרגיה חלופית ומתחדשת
- נושאי בג”ס (בטיחות וגהות בסביבה)
- שימור אנרגיה
- היתרונות והסיכונים הנובעים מייצור אנרגיה גרעינית
- כל הנוגע למחסור בדלקים ומדינות מתפתחות
עם התגברות ההשפעה הבלתי נמנעת של סוגיות ביטחון האנרגיה על מדיניות האנרגיה, ייתכן ולצורך במדיניות סביבתית תהיה השפעה ראדיקלית באותה המידה על החלטות ברמה המדינית בנוגע לסל הדלקים, בין אם לשימושי ענף ייצור חשמל ובין אם לשימושי תחבורה.
נגישות פיננסית וסוגיות כלכליות
- כל הנוגע לעלויות הייצור המשתנות בהתאם לסוג הדלק בשימוש (במדינות שבהן ביטחון האספקה וצמיחה כלכלית הם נושאים בחשיבות עליונה, הן האנרגיה הגרעינית והן הפחם ימשיכו להוות, קרוב לוודאי, את הליבה של סל הדלקים במשק).
- הפטרו-דולרים המוזרמים מדי שנה מן המדינות החברות ב- OECD- ארגון לפיתוח ולשת”פ כללי לרוסיה ולמדינות נפט אחרות (בעוד שאירופה וארה”ב מתמודדות עם המיתון הגובר, מדינות קרטל האופ”ק גרפו, על פי הערכות, כ-500 מיליארד דולר לרזרבות המט”ח שברשותן).
- מיליארדי דולרים שיש להשקיע בחיפושי נפט וגז, פיתוח שדות נפט, תשתיות נפט/גז במדינות המייצאות וכדומה.
הנושאים הללו מתייחסים ליכולת למצוא את האיזון הנכון בין ביטחון אספקת האנרגיה לבין תערובת הדלק האופטימלית, תוך מזעור הנזקים הסביבתיים בדרך של קיימוּת ומודעות חברתית ויחד עם זאת אי הזנחת ההיבט הכלכלי.
כמישהי שנטלה חלק עצום בהתפתחות משק הגז הטבעי בארץ, אני מאמינה כי הגז הטבעי הוא פיתרון האנרגיה האופטימלי ביותר עבור מדינת ישראל. זהו גז ידידותי לסביבה בעל תכולת פחמן נמוכה ביותר מבין כל הפחמימנים (צימצום פליטת חמצן ב-22% לעומת הנפט, וב-40% לעומת הפחם). היתרונות הנוספים של הגז הטבעי הם עלות נמוכה יחסית וגמישות בשימוש (תחנות כוח עם טורבינות גז מסוג מחזור משולב נמנות בין תחנות הכוח הזולות ביותר הן מבחינת עלויות ייצור אנרגיה והן מבחינת עלויות התפעול), אפשרות לבניית תחנות כוח קטנות ובינוניות הן בקרבת החוף והן באתרים מרוחקים מן החוף תוך פרק זמן מינימלי וביטחון אספקה – על פי הערכות, לא צפוי מחסור בגז טבעי ברחבי העולם במאה השנים הקרובות.
ג’ינה כהן